העודף בחשבון השוטף של רוסיה גדל, אך הכנסות מיצוא אינן בהכרח כסף שהתקבל

העודף בחשבון השוטף של רוסיה הגיע בינואר-אוגוסט 2026 ל-35.0 מיליארד דולר, לעומת 21.0 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מהאומדן הראשוני שפרסם הבנק המרכזי של רוסיה ב-15 באוקטובר. אלא שעודף גדול יותר אינו אומר שסכום זהה של תקבולי יצוא הגיע כמזומן הזמין לשימוש מיידי.

אותו פרסום מתאר גידול בתביעות כלפי תושבי חוץ הקשורות להתחשבנות בסחר בינלאומי. הנתונים החודשיים מציגים הבחנה נוספת: החשבון השוטף השתפר באוגוסט אף שהעודף בסחר בסחורות הצטמצם.

איך החשבון השוטף השתפר כשהעודף בסחורות ירד

החשבון השוטף כולל סחורות, שירותים, הכנסות ראשוניות והכנסות משניות. הוא רחב יותר מההפרש בין יצוא סחורות ליבואן.

באוגוסט נרשם עודף של 3.3 מיליארד דולר, לעומת נתון מתוקן של 1.6 מיליארד דולר ביולי. במקביל, העודף בסחורות ירד מ-13.3 ל-11.7 מיליארד דולר, והגירעון בשירותים התרחב מ-5.4 ל-6.3 מיליארד דולר.

ההסבר נמצא במאזן ההכנסות. הגירעון המשולב בהכנסות הראשוניות והמשניות ירד מ-6.4 ל-2.1 מיליארד דולר. הבנק המרכזי הסביר כי הירידה באה לאחר שיא ביולי בהכנסות מהשקעות שנצברו לזכות תושבי חוץ. צמצום הגירעון הזה יותר מקיזז את ההרעה בסחורות ובשירותים.

לצורך ההשוואה יש להשתמש בנתון יולי המתוקן שבפרסום אוקטובר. אלה אומדנים ראשוניים בדולרים שוטפים, ולא נתוני צמיחה ריאלית מנוכי עונתיות.

זכות לקבל תשלום אינה בהכרח מזומן בבנק

הנכסים הפיננסיים החיצוניים, ללא יתרות רזרבה, גדלו באוגוסט ב-12.5 מיליארד דולר, לעומת גידול של 7.3 מיליארד דולר ביולי. הבנק קשר זאת לעלייה בחובות תושבי חוץ במסגרת ההתחשבנות על סחר בינלאומי. בינואר-אוגוסט הגיע הגידול ל-47.3 מיליארד דולר, לעומת 30.4 מיליארד דולר שנה קודם לכן.

בהקשר הזה נכס עשוי להיות זכות לתשלום מצד גורם זר. רישום יצוא והזכות שנוצרה בעקבותיו אינם מוכיחים שהתשלום כבר התקבל, שניתן להעבירו ללא מגבלה או שהוא הומר לרובלים.

הפרסום אינו מכמת איזה חלק מהתביעות נמצא בפיגור, חסום או נובע דווקא מסנקציות. לכן אין בסיס לתאר את כל הגידול בנכסים כ״יצוא שלא שולם״ או כמדידה ישירה של כספים שאינם נגישים.

מה כן מלמד העודף המצטבר

בינואר-אוגוסט הסתכם העודף בסחורות ב-91.6 מיליארד דולר. מולו עמדו גירעון של 33.7 מיליארד דולר בשירותים וגירעון של 22.9 מיליארד דולר בהכנסות. יצוא הסחורות הוערך ב-312.4 מיליארד דולר והיבוא ב-220.8 מיליארד דולר. הבנק קשר את הגידול בעודף הסחורות לעלייה ביצוא על רקע מחירי סחורות עולמיים גבוהים יותר. עלייה בערך הדולרי לבדה אינה מוכיחה גידול בכמות הפיזית.

גם החשבון השוטף והתקציב הפדרלי מתארים עסקאות שונות. עודף בחשבון החיצוני יכול להתקיים לצד גירעון ממשלתי בלי סתירה. כדי להבין את מצב הסחר והמטבע של רוסיה צריך אפוא לבחון גם מה נרשם וגם כיצד שולמו העסקאות בפועל.

לקריאה נוספת

• מה רוסיה מייצאת
• להבין את הרובל הרוסי