מדריך הסברתקציב
מערכת המס ברוסיה: רפורמת 2025 ושינוי המע״מ ב-2026
בסיסי המס, חלוקת ההכנסות בין רמות השלטון ועיתוי התשלומים מסבירים יותר מרשימה של שיעורי המס הנקובים.
עמוד זה הוא תרגום של המהדורה האנגלית. לקריאה באנגלית
מערכת המס ברוסיה משלבת מסים על צריכה, על הכנסה, על רווחי חברות ועל משאבי טבע, והתקבולים מתחלקים בין רמות שלטון שונות. הרפורמות שנכנסו לתוקף ב-2025 שינו את מס ההכנסה ליחידים ואת מס רווחי החברות. שינוי נוסף העלה את שיעור מס הערך המוסף הרגיל ל-22 אחוזים החל מ-1 בינואר 2026. לכן קריאה של סיכום מסים מ-2025 כאילו הוא מתאר את כל הכללים באוקטובר 2026 תחמיץ התפתחות חשובה.
השאלה הראשונה אינה רק איזה שיעור חל. השאלה היא מה ממוסה, איזה תקציב ציבורי מקבל את הכסף והאם נתון מדווח מתאר חבות מס שנקבעה או מזומן שנגבה בפועל. ההבחנות האלה מקשרות בין מערכת המס לבין התקציב הפדרלי של רוסיה, ומסבירות מדוע עלייה בתקבולים אינה מעידה תמיד על עלייה זהה בפעילות הכלכלית.
מערכת מס אחת, כמה תקציבים ציבוריים
לתקציב הפדרלי, לתקציבים האזוריים ולתקציבים המוניציפליים יש תחומי אחריות שונים ושיוך שונה של מקורות הכנסה. מס המנוהל לפי חקיקה ארצית אינו נשאר בהכרח כולו בידי הממשל הפדרלי. הכללים יכולים לחלק את התקבולים ממנו בין רמות השלטון, ואילו העברות פדרליות מחלקות מחדש משאבים בערוץ פיסקלי נפרד.
יש להבחין גם בין קרנות הביטוח הסוציאלי החוץ-תקציביות לבין התקציב הפדרלי. דמי ביטוח הנגבים מהשכר אינם שקולים למס הכנסה ליחידים, אף ששניהם קשורים להכנסה מעבודה. סך מאוחד של הכספים הציבוריים יכול לכלול זרימות שאינן מופיעות בפרסום מצומצם יותר של התקציב הפדרלי.
זו הסיבה שגבולות הדיווח חשובים. כאשר משרד האוצר דן בהכנסות הפדרליות, אי אפשר פשוט להוסיף סך של גביית מסים אזורית בלי לבדוק חפיפה. העברות מהממשל הפדרלי לאזור הן הוצאה בתקציב אחד והכנסה בתקציב אחר. שילוב שני הצדדים ללא איחוד ייספור את אותה זרימה פעמיים.
להבחנה יש השלכות מעשיות על פרשנות הביצועים האזוריים. בסיס מס מקומי חזק והעברה פדרלית גדולה יכולים כל אחד לממן הוצאות, אך הם מייצגים מקורות שונים של יכולת פיסקלית. קיומה של חקיקת מס ארצית אינו הופך את מצבם הפיננסי של כל האזורים לשווה.
מס ההכנסה ליחידים נעשה פרוגרסיבי יותר ב-2025
ההסבר של שירות המסים הפדרלי על רפורמת 2025 מתאר סולם שולי בן חמש מדרגות לקטגוריה העיקרית של הכנסות יחידים. 2.4 מיליון הרובלים הראשונים של הכנסה שנתית חייבת ממוסים ב-13 אחוזים. החלק שמעל 2.4 מיליון ועד 5 מיליון רובל ממוסה ב-15 אחוזים.
החלק הבא, מעל 5 מיליון ועד 20 מיליון רובל, ממוסה ב-18 אחוזים. החלק שמעל 20 מיליון ועד 50 מיליון רובל ממוסה ב-20 אחוזים, והסכום שמעל 50 מיליון רובל ממוסה ב-22 אחוזים. הספים האלה מתארים הכנסה שנתית חייבת בבסיס המס שנקבע, ולא שכר חודשי או את כוח הקנייה המשולב של משק בית.
המיסוי השולי הוא העיקר. מעבר למדרגה גבוהה יותר אינו גורם לכך שכל ההכנסה במדרגות הנמוכות תמוסה בשיעור הגבוה ביותר. רק החלק שנופל בתוך מדרגה מסוימת ממוסה בשיעור שלה. אחרת, עלייה קטנה בהכנסה סמוך לסף הייתה נראית כקפיצה גדולה ובלתי מציאותית במס.
הסולם העיקרי אינו כלל אוניברסלי לכל סוג של תקבול. הוראות נפרדות חלות על קטגוריות מסוימות של הכנסה מהשקעות, מנכסים ומקורות אחרים, ותושבות ומעמדות מסוימים שנקבעו בחוק יכולים גם הם להשפיע על הטיפול. הסבר כללי צריך לתאר את המבנה הזה בלי להעמיד פנים שטבלה אחת מכריעה את חבות המס של כל אדם. מאמר זה מסביר את המערכת ואינו מהווה ייעוץ מס אישי.
מס רווחי החברות שינה גם את השיעור וגם את החלוקה
השיעור העיקרי של מס רווחי חברות עלה מ-20 אחוזים ל-25 אחוזים החל מ-1 בינואר 2025. לפי החלוקה הרגילה שמתאר שירות המסים הפדרלי לתקופה הרלוונטית, 8 נקודות אחוז מועברות לתקציב הפדרלי ו-17 לתקציבים האזוריים. אלה נתחים מבסיס הרווח החייב, ולא אחוזים ממכירות החברה.
מיסוי הרווחים מתחיל מההכנסה החייבת ומהעלויות המותרות לפי הכללים, ולא פשוט מהמחזור המדווח. רווח חשבונאי ורווח חייב במס יכולים להיות שונים, משום שההכרה בהכנסות, בהוצאות, בהפסדים ובניכויים כפופה להוראות שונות. לעסק שמכירותיו גבוהות יותר אין בהכרח רווח חייב גבוה יותר באותו יחס.
משטרים מיוחדים, הוראות ענפיות וניכויים בגין השקעות מסבכים את התמונה שמציג השיעור הנקוב. קיומם אינו מבטל את השיעור הרגיל, אך הוא מגביל את מה שהשיעור לבדו מלמד את הקורא על נטל המס של חברה מסוימת. שינויים בכלל החלוקה יכולים גם להגדיל את התקבולים הפדרליים בלי שינוי מקביל במיסוי הכולל בכל התקציבים הציבוריים.
לניתוח הפיסקלי חשוב גם עיתוי התשלומים. מקדמות, התחשבנויות סופיות והחזרים יכולים להעביר תקבולים מחודש לחודש. לכן עלייה חדה בחודש מסוים עשויה לשקף לוח התחשבנות או שינוי בבסיס, ולא רק תוצאה עסקית חזקה יותר. ההשוואה הרלוונטית מחייבת לדעת גם את התקופה וגם את כללי המס שבתוקף.
מע״מ הוא מס צריכה שיש בו ניכויים
ההנחיות בנושא שינויי המס ב-2026 של שירות המסים הפדרלי קובעות את העלאת שיעור המע״מ הרגיל מ-20 אחוזים ל-22 אחוזים לגבי אספקות החל מ-1 בינואר 2026. זהו שינוי שנחקק וכבר נמצא בתוקף, ולא הצעה לשנה מאוחרת יותר.
המע״מ נגבה לאורך שרשרת הייצור וההפצה, עם ניכוי של מס תשומות כשיר. בדרך כלל אין זה מס שחוזר על כל ערך המכירה בכל שלב בלי זיכוי כלשהו. ההבחנה מסייעת להסביר מדוע חשבוניות ברוטו ותקבולים נטו למדינה הם גדלים שונים.
שיעורים מופחתים ושיעור אפס ממשיכים לחול על עסקאות מוגדרות. אספקה בשיעור אפס ופטור הם גם טיפולים משפטיים שונים, במיוחד בכל הנוגע לניכוי מס התשומות. אין לתאר את השיעור הרגיל של 22 אחוזים כשיעור המשולם על כל מוצר או על ידי כל עסק בכל משטר.
שינויי 2026 משפיעים גם על הפטורים ממע״מ במסגרת שיטת המיסוי המפושטת. שירות המסים הפדרלי מתאר סף הכנסה של 20 מיליון רובל לפטור ב-2026. לוח הזמנים לשנים הבאות תוקן מאז שאומץ לראשונה, ולכן הסף של כל שנה דורש מועד כניסה לתוקף משלו.
מסי האנרגיה פועלים לפי מערכת מנגנונים נפרדת
הכנסות הנפט והגז מגיעות מכמה מנגנוני מס, ובהם מס הפקת מחצבים ומיסוי הכנסה נוספת בפרויקטי נפט רלוונטיים. הקשר הפיסקלי מורכב יותר מהכפלת החביות המיוצאות בתמלוג אחיד. בסיסי המס יכולים להיות תלויים במחירי ייחוס שנקבעו בחוק, בשערי חליפין, בהפקה ובתנאים ייחודיים לפרויקטים.
גם המיסוי הקשור ליצוא השתנה עם הזמן, ולכן אין להתייחס לתיאור ישן של מכסי יצוא כתיאור קבוע של ההכנסות הנוכחיות. הוראות הבלו על דלק בשוק המקומי ומנגנון ה"דמפר" יכולים ליצור ניכויים או תשלומים שמשפיעים על תקבולי הנפט והגז נטו. לכן גבייה ברוטו והכנסות תקציב נטו הן מדדים שונים.
ההבחנה הזאת חשובה בהשוואה בין ענף האנרגיה לבין המע״מ או מס הרווחים. חודש שבו מסי האנרגיה ברוטו גדולים עשוי עדיין להציג תקבולים נטו קטנים בהרבה לאחר הקיזוזים הרלוונטיים. כמו כן, שינוי בערך הרובל יכול להשפיע על הערך במטבע המקומי של רכיבי מס הנפט הצמודים לדולר בלי שינוי מקביל בתפוקה הפיזית.
ההסבר על תקרת המחיר על הנפט וההנחה על נפט אורלס מפריד בין מחירי שוק, ספים משפטיים ומחירי ייחוס פיסקליים. ההבחנות האלה הכרחיות לפני שמייחסים שינוי בתקציב לסנקציות, למחירי הסחורות או למדיניות המס. מנגנון סביר אינו זהה לתרומה מדודה.
לקרוא הודעות על רפורמות לצד נתוני ההכנסות
העלאת מס מוצעת, תיקון שנחקק וכלל שכבר בתוקף הם שלבים שונים. כל אחד מהם צריך תאריך משלו. מועד פרסום החוק יכול להיות שונה מתקופת המס הראשונה שעליה הוא חל, והתקבולים במזומן עשויים להגיב מאוחר עוד יותר. דיווח שמסתפק בכך שממשלה הודיעה על צעד עלול להשאיר את הקוראים בספק לגבי השלב שאליו הגיע התהליך.
אותה זהירות נדרשת לגבי צמיחת הכנסות המסים. תקבולי מע״מ גבוהים יותר יכולים לשקף שיעור גבוה יותר, בסיס חייב משתנה, זרימות יבוא, ציות או החזרים. כשלעצמם הם אינם מזהים את תרומתו של גורם אחד. האינפלציה יכולה גם להגדיל את התקבולים הנומינליים כשהפעילות הריאלית צומחת לאט יותר.
לכן יש לקרוא את תוכניות התקציב לטווח הבינוני של רוסיה לצד נתוני היישום והביצוע. תחזית מניחה מסלול לבסיס המס ולגבייה; דוח הביצוע רושם תוצאות מזומן ראשוניות. הפרדה בין המדדים האלה מאפשרת לשפוט כיצד רפורמה משנה את מבנה הכספים הציבוריים, בלי להציג העלאת שיעור כתוצאת הכנסות מובטחת.
